כל אחד חייב אתר. זה מה שנהוג להאמין היום, בכל מקרה. מכיוון שלכל אחד חייב להיות אתר, הוא גם חייב להיות מעוצב. באותה מידה שהוא חייב להיות מעוצב, הוא צריך להיות מותאם ל-SEO. אז חשוב להכניס לתוכו מדי שבוע תכנים. והוא צריך להיות גם חברתי עם מאות כפתורי שיתוף.
מרוב כל ה"חייב"ים האלה, נוצרים אתרים עמוסים להחליא. הגולש המסכן שנכנס אליהם, לא באמת מבין מה רוצים ממנו וחוזר בלחיצת מקש זריזה לגוגל. בדרך כלל, הוא גם לא יטרח לחזור. בזה הרגע ה-SEO, התכנים, העיצוב, התכנות, הפלאגינים וכל התאמות הקוד מאבדים את כל ערכם.
עם מי האתר שלך אמור לתקשר?
[toc]
כל מדיה מתפקדת כאמצעי להארכת החושים שלנו. טלפון מאפשר לנו להשמע ולהשמיע את עצמנו ללא קשר למרחק הפיזי. טלויזיה מאפשרת לנו לראות למרחק גדול יותר. האינטרנט מאפשר לנו לראות יותר, להראות יותר, להשמע יותר ולהשמיע את עצמנו לכל אדם בכל מקום. אתרים לא נבנים עבור דפדפנים. הם צריכים להיות מתוכנתים נכון, כדי שיראו נכון על המסך שלנו. אבל דפדפן הוא רק כלי. אתרים גם לא נבנים עבור גוגל. זה נכון שבמידה וגוגל לא יסלוק את האתר נכון, הוא לא ידרג אותו כדי שנמצא אותו. אתר גם לא נבנה כדי שיהיה סתם יפה.
האמת, אותה המון מתכנתים ומעצבים מעדיפים להדחיק היא אחת – אתרים נבנים עבור בני אדם.
עכשיו יכולים לבוא מקדמי האתרים ולטעון שאפשר לבנות גם חוות קישורים ואתרי מאמרים שכף רגל אנוש לא תדרוך בהם לעולם. זה נכון. מצד שני, לא משנה איך האתרים האלה נראים, כל עוד הקוד תקין. גם ככה אדם שפוי לא יכנס אליהם לקרוא. אלה מבחינתי הם פחי זבל אינטרנטי. לא אתרים.
בעבר, מטרת האתר היתה רק להשמיע את הקול שלנו. אז, גם ככה הגעת לאתר רק אם הכרת אותי קודם. האתר היה כמו כרטיס ביקור. בהדרגה, השיחה באינטרנט התחזקה ומעמדן של הרשתות החברתיות עלה. אתרי האינטרנט, הפכו בהדרגה לאמצעי תקשורת בין בעלי האתר לקהל הגולש.
הפסיכולוגיה של הגולשים
התוכן הוא המלך, כך נהוג להגיד. עם זאת, אין שום ביטחון בכך שאנשים יטרחו לקרוא אותו. ככל שהזמן עובר וגדלות אפשרויות הבחירה, נדרש יותר כדי לרגש אותנו. כיום, גם כשאנחנו מחפשים משהו ממוקד באינטרנט, אנחנו מרפרפים ללא סבלנות. אם אתר לא תופס אותנו (או לא עולה, רחמנא לצלן) בשניות הראשונות, אנחנו יוצאים ממנו מבלי לחשוב פעמיים. וזה אם נשתדל שלא לדבר על אתרים שפתאום פוצחים בדיבור קולני או מפגיזים בפרסומות, פופ-אפים, פופ-אנדרים ושאר תחלואים.
משמעות המסר באתר טמונה בפעולה שאותו מבצע הגולש. אם גולש לא עושה כלום באתר מלבד לדפדף בין עמודים, האתר שלך יכל גם לא להיות שם. הוא תופס מקום מיותר בחלל האינטרנט. ולא, "אתר תדמית" הוא לא הסבר. הוא תירוץ לכך שבזבזת אלפי שקלים על אוויר עם תמונות וקצת מילים.
כאשר אדם מעוניין להשפיע על אדם אחר, לא מספיק שרק יגיד את דבריו. בתקשורת פנים מול פנים, רוב המשמעות שניתנת לתוכן, ניתנת מתוך שפת הגוף וצורת השימוש בקול. השילוב בין השלושה, מעביר מסר מלא יותר במשמעות. באתרים, זה בדיוק אותו הדבר. לכן, אנחנו צריכים להכיר את שפת הגוף וטון הקול של האתר שלנו. זו לא בדיוק השוואה מדוייקת, למרות שאפשר להשתמש בבני אדם בתוך האתר בסרטונים או תמונות.
המחשבה פה צריכה להיות מעט יותר פסיכולוגית והיא לא יכולה שלא לנבוע מהבנת הגולש שלנו.
מה אנחנו יכולים לדעת על הגולש שלנו?
כדי לדעת איך לתקשר עם הגולש, עלינו להבין מי הוא. אחרי הכל, גם אם אנחנו יודעים מה אנחנו רוצים להגיד, עלינו לדעת איך להתנסח ואיך להכווין אותו לעשות את מה שנרצה שיעשה באתר. כל מידע שיש לנו על הגולש מאפשר לנו לדבר איתו בגובה העיניים ולהתאים את המסר אליו.
באינטרנט, בו כל הגולשים הם אנונימיים, קצת קשה לדעת מי הגולש שלך. זה יכול להיות כל אדם שמצא את האתר שלך בגוגל, בפייסבוק או באיזה פורום. עם זאת, ישנן מספר הנחות עבודה שנוכל להחיל על רוב הגולשים שעשויים להגיע לאתר:
- הם כנראה הגיעו מאתר בהיר – אם הם הגיעו מאתר בהיר, מעבר לאתר כהה יכול לגרום לאישונים שלהם להתכווצות לא נעימה. בזמן שיקח לאישונים שלהם להתרגל לאתר שלנו, הם כבר הספיקו לחזור לגוגל ולעבור לאתר הבא בתור.
- הם לא בהכרח חיפשו אותנו – יכול להיות שהם רצו לקרוא מאמר, יכול להיות שחיפשו משהו באינטרנט. יכול להיות שהם הגיעו בטעות. בכל המקרים צריך לגרום להם לעצור ולבחון אותנו לפחות לשניה נוספת. יכול להיות שאנחנו בדיוק מה שהם לא ידעו שהם מחפשים.
- אין להם סבלנות למריחות – הם מחפשים משהו מובן ופשוט. אין להם סבלנות לסיפורים מיותרים אם הם לא יכולים להזדהות איתם. אין סבלנות לסרטוני תדמית מעייפים והיסטוריה ארגונית. שלא לדבר על חזון ומטרות הארגון.
- הם רוצים להרגיש שהם בוחרים – חשוב להם לבחור בין מספר דרכים ליהנות מהשירותים או מהמוצרים שלנו. מצד שני, עודף בחירה יגרום להם לבלבול ולשעמום. המינון הנכון, אם שאלת הוא בחירה אחת בכל עמוד בין 3-5 אפשרויות, לכל היותר.
- הם מחפשים מישהו שבאמת מבין אותם – הם בטח לא מחפשים מישהו שמבין "אנשים כמוהם". בני אדם אוהבים יחס אישי. אפילו יותר מזה, הם אוהבים כשמישהו מדבר אליהם בשפה שלהם ובגובה העיניים.
השאלה הבאה שנשאלת, היא איך לתרגם את הבנת הגולשים כדי להתאים את האתר שלנו אליהם. אחרי הכל, עכשיו כשאנחנו יודעים עליהם כמה דברים, נרצה למצוא דרך להשאיר אותם באתר ולדאוג שיעשו בו משהו. לצורך כך, אנחנו צריכים לחשוב על ממשק המשתמש שלנו.
להתממשק או לא להתממשק?
ממשק משתמש הוא הדרך שבה משתמש מסוגל לתקשר עם מכונה. בעבר, היה נהוג לחשוב על ממשק משתמש ועיצוב מוצר כשני רעיונות נפרדים. היום ברור לכולם כי השימוש במוצר עצמו, הוא חלק מחוויית התקשורת איתו. ממשקי משתמש כמו אלו של מכונות שתיה למשל, משלבים בין מסך קטן עם הודעות, חור שמאפשר לך להכניס כסף וכפתורים שמאפשרים לך לבחור. אי אפשר להפריד ביניהם. כל הפעולות שאנחנו עושים במכונת השתיה משולבות בין הרכיבים האלה ואנחנו מקבלים משוב מהמכונה דרך המסך הקטן.
ממשק המשתמש של הגולש באתר הוא השילוב בין עיצוב האתר, לאמצעים שבהם גולש יכול להשתמש באתר כדי להגיע לתוצאה מסויימת. הממשק מהווה את שפת הגוף של האתר ומאפשר לנו לשלוט ב-2 אספקטים חשובים בתקשורת שלנו עם הגולש.
מצד אחד, אנחנו שולטים בנוחות השימוש באתר. ככל שאתר נוח יותר למשתמש, כך עולה הסיכוי שהוא ישאר בו וישתמש בו. מצד שני, אנחנו יוצרים הובלה פסיכולוגית. ככל שאנחנו מבינים יותר איך הגולש חושב, כך אנחנו יכולים לאפשר לו לבצע את מה שאנחנו רוצים שיבצע באתר.
השילוב בין נוחות השימוש ליצירת מסלולי השימוש הפסיכולוגים, מאפשרים לגולש לשקוע ברכות לתוך האתר ולהוריד את המגננות מול התוכן. כמובן שאי אפשר לגרום לגולש לעשות משהו נגד רצונו. עם זאת, ברגע שאנחנו מאפשרים לו, הגולש יפתח להקשיב למסר שלנו דרך עיניים קשובות יותר.
נוחות השימוש: כמו כפפה ליד
נוחות השימוש באתר היא קריטית. היא זו שהופכת את האתר מבלוק אחיד ומשעמם, לחוויה "משחקית" בה הוא יכול לעשות יותר דברים תוך גילוי חלקים חדשים בכל שלב. כאשר אנחנו רוצים לאפשר ללקוח להרגיש בנוח באתר, עלינו לבצע 4 פעולות עיקריות:
- התאמת ציפיות – הגולש שלנו לא רוצה ללמוד מחדש איך לגלוש באינטרנט. ישנם מספר חלקים באתר, אותם למד לחפש במיקומים קבועים מאתרים דומים ולכן שם הוא גם מחפש אותם. אם מספר אתרים מצליחים בתחום נראים דומה, עלינו לשמור על עיצוב דומה. לדוגמא, סרגל ניווט פשוט ומובן ימוקם מתחת ללוגו בצורה אנכית או מאוזנת. באותה צורה אמצעים ליצירת קשר, כמו מספר טלפון וטופס פתוח ימוקמו במיקומים בולטים לעין.
- שמירה על פשטות – אנשים לא אוהבים שמציפים אותם. הם רוצים להיות מסוגלים למצוא בקלות את מה שהם מחפשים. הם רוצים מסר ממוקד ולא מתחכם. הם רוצים גם שלא יסיחו אותם אם הם כבר בוחרים לקרוא.לכן, רצוי למעט ככל האפשר בשימוש בתמונות, בסרטונים ובפלאשים נעים. גם אז, רק אם זה רלבנטי לתוכן, מעביר מסר תומך ובמידה מועטה. ולא, לקוחות לא אוהבים פופאפים או פנייה אוטומטית קולנית בכניסה לאתר. אם נדרש, יש לאפשר להם את האופציה להפעיל אותה לבד, כאשר יבחרו. נקודה חשובה נוספת היא עץ האתר. אם נשים גישה לכל חלק מהאתר בכל חלק של האתר, נציף את הגולש במידע מיותר. גם אתר עם עשרות עמודים יכול להיות משהו שמתגלה בהדרגה. בכל עמוד אנחנו צריכים לחשוב מה נרצה שהגולש יעשה ולכן נפתח עבורו את המידע הרלבנטי לשלב הזה.
- שמירה על אסתטיקה – אתר לא חייב להיות יצירת מופת ויזואלית. אתר חייב להיות יעיל. עם זאת, רצוי שהוא יעוצב בצורה שתהיה נוחה לעין. כדי לעשות זאת, יש להשתמש בגרידים – קווי רוחב ואורך. קווים דמיוניים אלו אמורים ליצור קווי התחלה וסוף אליהם ניישר טקסטים ותמונות לאורך כל העמוד. אם נמתח קו דמיוני למשל לאורך הקצה הימני של הפסקה הימנית ביותר, כל שאר האובייקטים שמעליו אמורים להתחיל בדיוק ממנו. בצורה הזו, אנחנו מקלים על המוח ליצור גושי מידע מסודרים ולעבור על פני האתר בצורה חלקה.
- יצירת מסלולי תגובה – כל חלק בעמוד האינטרנט, בולט לעין בצורה אחרת. אם נתרחק קצת מהמסך כשאנחנו מסתכלים על האתר, נראה את האובייקטים כמו שהעין מודדת אותם. ככל שמשהו יותר מושך תשומת לב, היד עם העכבר תנוע לשם.לכן, נרצה ליצור מסלולים הגיוניים על פי מידת תשומת הלב שהאובייקט מושך. בהתחלה נחליט על מטרה ראשית לכל עמוד, אותה הגולש יצטרך לבצע. לאחר מכן, ניצור לגולש מסלולים פשוטים למעבר, כשאנחנו מסמנים לו את המסלול, כמו מדרגות, לפי ה"גובה הויזואלי" של הפריטים.
הובלה פסיכולוגית: לאלף את הגולש
החלק השני ביצירת ממשק המשתמש היא ההובלה הפסיכולוגית. בעוד שבשלב הקודם בנינו את המסלולים בהם הגולש יכול לנוע באתר, עכשיו עלינו לגרום לו לעשות את זה בפועל. כדי להביא את הגולש שלנו לעשות את מה שאנחנו נרצה באתר אנחנו נצטרך לבצע את שלוש הפעולות הבאות:
- גיבוש ומיקוד המסרים – אחרי שהחלטנו מה אנחנו רוצים שהגולש יעשה, אנחנו רוצים גם להגיד לו שיעשה את זה. הגולש אמנם לא טיפש ועם זאת, חיזוק המסר מילולית דומה לצביעה בתוך הקווים. הוא רק מאפשר לצופה להבין טוב יותר על מה מדובר ומה צריך לעשות. כדי שלא נציין רק את המובן מאליו, נציין לגולש גם את הסיבה לכך שהוא עושה משהו. בתיבת השארת פרטים למשל, לא נכתוב רק "צרו איתי קשר". בכותרת של התיבה נציין גם תועלת אחת או שתיים שתצא לו מיצירת הקשר. אחרי הכל, לא מעניין אותו שניצור איתו קשר. מעניין אותו לקבל שיחת יעוץ חינם. למרות שישנם אנשים שיטענו כי הוא יכול להסיק את זה לבד, רצוי שלא נסתמך על כך. הניסיון מלמד כי בזמן גלישה באתר, הגולש מתנהג כמו הבוטים הסורקים של גוגל. כאשר הוא רואה את מילת המפתח שהוא מחפש, נדלק לו החלק במוח שמעודד אותו לעצור ולקרוא. כאשר הוא עוצר לקרוא והוא מוצא איך לקבל שיחת יעוץ חינם (אם נמשיך את הדוגמא), הוא ישאיר פרטים ואף יחכה לה. אחרי הכל, זה סוג של חוזה לא כתוב בינינו. אם הוא השאיר פרטים ולא נחזור אליו בהקדם, אנחנו מאכזבים אותו והוא ימשיך הלאה.
- הפניית תשומת הלב – תשומת הלב שלנו באתר היא מאוד דומה לזו שבמציאות. אם מכווינים אותה נכון, אנחנו שמים לב לדברים הנכונים. אם מסיחים אותה כל הזמן, היא מפוזרת ולא מצליחה להתמקד בכוחות עצמה. שימוש בחצים, מבטים או בידיים מצביעות למשל, היא דרך נהדרת לשים לב למסרים. כמו כן גם אנשים שמביטים לכיוון המסר, מחייכים יגרמו לנו בצורה לא מודעת לקרוא. למה? כי אנחנו מתוכנתים לחפש את הסכנה שממנה אנחנו אמורים להמנע או את הפרס שאותו אנחנו רוצים להשיג. ההנחה הלא מודעת היא שאם אדם אחר מסתכל לאותו כיוון, או אם האובייקט צבוע בצורה יוצאת דופן, חשוב לשים לב אליו. לכן, רצוי לעשות זאת בצורה מדודה ומכוונת. יותר מדי חצים למשל, יכולים לבלבל את הגולש שלא יודע מאיפה להתחיל. ולא, הוא לא אמור להסיק את זה לבד.
- יציקת הגיון לתוך התהליך – חייב להיות הגיון בהסלמת הפעולות. ואני אסביר. בדומה למשחקים, אי אפשר להתחיל ישר מרמת הקושי הכי גבוהה. חשוב להתחיל מפעולות קטנות שאדם יעשה באתר ולתת לו חיזוקים חיוביים על הביצוע שלהם. בכך, אנחנו נותנים לו סיבה טובה להשאר באתר. לדוגמא, נניח שיש לנו עמוד נחיתה ליצירת רשימת כיתוב ואנחנו מעוניינים גם מספר הטלפון של הגולש. אם נתנה את ההרשמה בהשארת מספר טלפון, רוב הסיכויים שהוא ישאיר. עם זאת, הוא לא באמת מצפה שנתקשר אליו. הוא חשב שזה רק כדי להירשם. לכן, נרצה לפצל את התהליך לשניים. בעמוד אחד הגולש נרשם כדי לקבל תוכן חינמי כלשהו. אחרי ההרשמה הוא מיד יעבור לעמוד שמסביר לו שהוא צריך לקבל מייל שבו נמצא קישור לאישור. אם נשים תיבה חדשה בעמוד האישור בה יוכל להשאיר פרטים ונסביר לו למה, הוא יצפה לשיחה הזו.
לסיכום, הנחות העבודה שהוצבו במאמר הזה גמישות מספיק בכדי להתאים לרוב המקרים. עם זאת, גם אתר המתוכנן בצורה מושלמת, לא בהכרח מניב תוצאות. אתר הוא כמו מסעדה טובה. חשוב לבצע התאמות עד שהוא עובד חלק. גם אז, פעם בתקופה, חשוב לבצע שינויים, כדי שהלקוחות לא ישתעממו. אחרי הכל, הוא שם בשבילם.
אני רוצה להודות לליאור ברקן על מאמר מעולה וענייני. ליאור הוא חבר ובעל מקצוע אמיתי המעביר סדנאות והדרכות ב-NLP (שיפור יכולת השכנוע והמכירה, קריאת שפת הגוף ועוד).
ובהזדמנות זאת אני רוצה לצרף סרטון וידאו מאוניברסיטת סטנפורד, הרצאה מלאה על ממשק משתמש, על הבדלים, צבעים, השליות, איך בני אדם מגיבים לצבעים ומה ניתן להסיק מהם באינטרנט. אני ממליץ לצפות בהרצאה הזאת כי היא יכולה לתרום לכם המון ידע בתחום.
יוסי ג'אנה
כל הכבוד אחלה פוסט. מושקע.
הייתי מוסיף לפוסט חלק ב': כיצד לבדוק את ידידות האתר שלנו באמצעות Analytics.
נתונים כמו Bounce rate, כמות עמודים נצפים, זמן שהייה ועוד – שיכולים לספר לנו את כל הסיפור של חווית המשתמש באתר שלנו..
פוסט מעולה!
שמירה על אסתטיקה אני חושב שזה הדבר החשוב ביותר בעת יצירת האתר.
למדתי כמה דברים חדשים. תודה
אבל ביחס למאמר על ממשקים הייתי מצפה לראות יותר תמונות ופחות טקסט, אבל לעניין בהחלט.
היי אמיר, הערה מקובלת. להבא נשתדל להוסיף דוגמאות. אולי כמה דוגמאות היו ממחישות את ההבדל בין הדברים.
בכל מקרה, תודה על התגובה!
מצטרפת לקודמי ליאור, אכן מאמר מושקע ומעניין.
ומצטרפת גם להארתו של אמיר, למרות שחושבת שאפשר בהחלט להשאר עם אותה כמות הטקסט אך בהחלט נדרש איזה איוורור/ריווח שלו. וכמובן שתמונות תמיד תתקבלנה בברכה – גם למען ההמחשה וגם למען מרווחי הנשימה של הקורא.
מצפה למאמרים הבאים (:
הפוסט אכן איכותי ומושקע.
אהבתי גם את בשפה הקולחת – ראו בהמשך.
אבל הדבר החשוב ביותר הושמט.
חסרה במאמר: זברה יפנית.
לא, לא נטרפה עלי דעתי.
אני מדגים שללא מקוריות וחדשנות גם סתם עוד תגובה לפוסט שווה לתחת.
הזהרו מהכללות וכללי אצבע .
אל תעתיקו!
בני האדם שונים זה מזה וטוב שכך.
אם יש לך תחושה, כיוון, דרך ביטוי – לך על זה.
אני למשל, משתדל בניגוד לרוב עמיתי, לכתוב בשפה גבוהה ולהימנע משגיאות כתיב ותחביר מביכות.
בושה למגזר שטובי מומחיו עילגים: שפתם
דלה ולשונם קלוקלת.
אתה הבנתה את זה? ברוך.
כאמור המאמר כתוב וערוך היטב.
צחי,
לא ״בשפה״ אלא השפה.
השימוש בנקודתיים נועד לפירוט את תחילת רשימה ולא עבור פריט בודד.
הבנת ולא הבנתה.
שלא נזכיר את השימוש באיברים מוצנעים שמככבים בסרטי זימה.
שמחנו מאוד ללמוד ממך איך לכתוב ובעיקר איך לשפר ממשקי משתמש.
אהה.. ואם כבר תגובה אז תודה לליאור.
שלום יעקב.
אני שמח שהחלטתה (ולא החלטת משום שבעידן האינטרנט אין דרך להבדיל בין זכר ונקבה)להרים הכפפה.
שאר הערותיך אני מקבל ברצון.
אמת הגבתי מן הטלפון הנייד ולכשבקשתי לערוך נתברר לי שלא ניתן.
כך או אחרת, קנאת סופרים תרבה חוכמה.
אני מציע שתצרף קולך ותתבע עלבונה של השפה העברית וזאת בתנאי שאכפת לך ותגובתך אינה קנטרנות לשמה.
צחי
גם זכר גם נקבה שניהם נכתבים – החלטת. רק מנוקדים ונהגים שונה.
מאמר מצוין. תודה.
רק שים לב שאישונים מתרחבים במעבר מאור לחושך, ומתכווצים במעבר מחושך לאור 🙂
ואיך את מנקדת בפוסט?
תריצי חיפוש תראי שהוא צודק.
שלום ליאור,
אהבתי מאוד את המאמר, הוא מסביר בצורה די ברורה את חשיבות חווית המשתמש ונותן שיטות פעולה.
בימינו חייבים להיות אטרקטיביים וייחודיים בעולם האינטרנט בכדי לשרוד, האתר צריך להיות מותאם ללקוחות הפוטנציאלים ולנווט אותם בצורה הפשוטה ביותר למטרה הראשית.
בהצלחה…
כתוב יפה מאוד,
מאוד פרקטי!
יישר כוח 🙂