יוסי ג'אנה ביקש ממני לכתוב טור אורח על נושא שכתוב המאמרים הנפוץ ביותר. לא אחת עולות שאלות בפורומי קידום אתרים בנוגע לחוקיות הנושא. כדי לענות על העניין בצורה קצרה וממצה (או פשוט להגיד "אל תעשו את זה" בצורה מנומסת) אני רוצה להכנס קודם לתחום ההגדרות שלנו: קודם כל, נגדיר מה זה שכתוב, אחר כך דבר על השאלה "למי מותר לשכתב" ובסופו של דבר נשאל מה כן אפשר לעשות. חשוב לי להזכיר שהמאמר הזה לא נועד לדון בשאלת היתרונות והחסרונות של קידום האתר או השימוש בטקסט, ויכול להיות שהחוק עומד בצד אחד, והיתרונות הקידומיים בצד השני.
אז קודם כל, אני רוצה להבהיר מהי זכות יוצרים, כדי שנדע איך השולחן מיושב: על פי הוראות חוק זכויות יוצרים, התשס"ח – 2007, כל יצירה המוגדרת מקורית ויצירתית זכאית להגנה על פי החוק, כך שרק בעליה (או מי שהוא הרשה להם) יכול להעתיק, לפרסם, לבצע ביצוע פומבי, לשדר, להעמיד לציבור, לעשות יצירה נגזרת או להשכיר את היצירה (סעיף 11).
כלומר, החוק בא להגן על כל מי שיוצר יצירה כלשהיא שהיא מקורית ויצירתית (כלומר יש בה חדשנות והיא לא משהו טכני נטו) וקובע שלתקופה שתסתיים 70 שנה לאחר מות היוצר, הוא יהיה היחיד שיכול להנות ממנה. הדבר אומר, לדוגמא, שאם אדם מסוים כתב מאמר, אף אחד לא יכול להעתיק את אותו מאמר, לפרסם אותו בלי רשות או "לעשות יצירה נגזרת ממנו".
ומהי אותה יצירה נגזרת?
וובכן, יצירה נגזרת היא יצירה שמבוססת על אותה יצירה מקורית אך משנה אותה; לדוגמא, כאשר מרצה העתיק מצגת מאדם אחר, שמר על סדר השקפים ורק שינה חלק מהטקסט, בית המשפט קבע כי מדובר בהפרת זכויות יוצרים (תא 5792-09 גבאי ואח נ החשב הכללי משרד האוצר ואח'), כך גם כאשר הועד האולימפי העתיק את דמותו של קישקשתא ויצר דמות דומה לצרכי קידום הנבחרת האולימפית (א 48048-01-12 מדינת ישראל נ' הועד האולימפי). כלומר, ההנחה היא שהעתקה של הרכיבים המהותיים של יצירה (חוט העלילה שבה, הדמויות, העיצוב שלהן, הדוגמאות שמובאות בהן) כולן יחד מהוות הפרת זכויות יוצרים.
אבל הדבר לא אומר שמרגע שאדם אחד כתב מאמר בנושא מסוים (כמו שכתוב מאמרים) אז אף אחד אחר לא יכול. לדוגמא, כאשר עורכת דין האמינה כי ספר שכתבה בעניין לימודים לבחינות רשות ניירות ערך הועתק, בית המשפט דחה את התביעה (א 2519/07 כנרת רצון-פיקובסקי נ' מכללת מגה טרנד) למרות שהיה דמיון רב בין הספרים ובחוט העלילה, מהסיבה ש"כלל לא קיים דמיון מילולי או חזותי בנוגע לנושא זה ולכל היותר המדובר בדמיון- מוגבל כשלעצמו- של רעיונות בלבד, כפי שקרה לעיל בעניינים אחרים, כיוון שמדובר בסקירת אותו החוק עצמו".
כלומר, הפרקטיקה של לקחת מאמר ולהחליף את סדר המילים במשפט וסדר המשפטים בפסקה, תוך שימוש בדוגמאות זהות, היא פרקטיקה פסולה. אלא, שיש חריגים: מותר לך לקרוא לא מעט מאמרים, להפנות אליהם בקישור ולצטט קטעים קצרים מהם (של שורה או שתיים) עם קרדיט. הדבר נכנס תחת הגנת "שימוש הוגן" בסעיף 19 לחוק, שמאפשר "לימוד עצמי, מחקר, ביקורת, סקירה, דיווח עיתונאי, הבאת מבואות או הוראה ובחינה על ידי מוסד חינוכי"; כלומר, אם אתה משתמש במאמר מסוים כדי לסקר את "התפתחות החוק בנושא שכתוב מאמרים" ומביא ציטוט ממאמרו של עו"ד יורם ליכטנשטיין בצורה הבאה, הרי שהדבר עשוי להחשב לשימוש הוגן:
לא תמיד אסור להעתיק מאמרים. עורך הדין יורם ליכטנשטיין מציין כי, לדעתו, "ככל שבמאמר שתכתבו יהיו יותר ויותר סממנים מהותיים ה"שאובים" ממאמר אחר, הסיכון שבית המשפט יסבור שמדובר בהעתקת הביטוי ולא העתקת הרעיון גדול יותר, וכתוצאה מכך פעולתכם תחשב כהפרת זכות יוצרים".
כעת, חשוב לזכור שיש מקרים בהם בית משפט פסק שאין בהכרח זכות יוצרים במאמר. לדוגמא, בעניין רעא 39695-05-10 נהון נ' נוריאל בית המשפט שדן בערעור קיבל את עמדת בית המשפט לתביעות קטנות שפסק כי "הפרטים הרשומים באתרו של התובע, ביחס לאופן ביצועו של איטום בבנייה, אינו בא בגדר יצירה מקורית וודאי לא ספרותית, אין הוא בא בגדר יצירה אומנותית או יצירה דרמטית או יצירה מוסיקלית. אין בפרטים המצויינים באותו קטע משום חידוש. גם צירופם של אותם דברים אינו בגדר חידוש". כלומר, לא תמיד מה שכתבתם מקורי מספיק כדי לקבל הגנה.
אז מה הסכומים שנפסקו?
וובכן, הסכומים הם לא מבוטלים; החל מפסיקה של 30,000 ש"ח על העתקה של מאמר אחד מאתר אינטרנט (ת"א 26386-09-09 גל מור נ' חן אזולאי), 40,000 ש"ח פיצוי על העתקה של 10 שאלות באתר אינטרנט (א 21685/07 דטהפקס בע"מ נ' לשכת רואי החשבון בישראל), 180,000 ש"ח על העתקה של 10 כתבות במקומון (תא 11798-10-09 מגזין המושבות נ' כל-העיר כלבו) והיד עוד נטויה.
כלומר: אם אתה משכתב מאמר, כדאי מאוד שתקבל רשות מבעל הזכויות בו, או שתהיה אתה בעל הזכויות. אחרת, אתה עשוי למצוא את עצמך משלם כסף רב מאוד על כך.
יהונתן קלינגר הוא עורך דין העוסק בתחום הטכנולוגיה והמידע. בין היתר, יהונתן מייעץ למיזמים טכנולוגיים, חברות סטארט-אפ, אתרי תוכן, ופלטפורמות סלולריות. הוא לומד לתואר שלישי בתכנית למדע, טכנולוגיה וחברה באוניברסיטת בר-אילן ומחזיק תואר ראשון ושני במשפטים מהמרכז הבינתחומי הרצליה. יהונתן מלמד בתכנית לפיתוח משחקי מחשב בבית ברל.
אם נניח שאני צריך לרכז חדשות עבור אתר שעוסק בנושאי נדל"ן ואני מביא מספר ידיעות מאתרי חדשות ברשת. כל ידיעה מנוסחת על ידי מחדש ולא מהווה העתקה , למעט מקרים בהם אני מציין מספרים מדויקים. האם ניתן לתבוע אותי על העתקה "רעיונית"?
דוגמה אחרת – מישהו כתב מאמר על חמש טעויות נפוצות בקידום אתרים, אני כותב בדיוק את אותן הנקודות בניסוח חדש, האם זה עדיין בסדר?
תודה
איתי,
יש לך שתי שאלות שונות.
התשובה לשאלה הראשונה היא בעייתית פחות: אם אתה מעתיק או משכתב את הידיעה, אתה בבעיה. אם אתה נותן תקציר של "כתבו בכלכליסט ש[ציטוט קצר של משפט או שניים]" ונותן לינק, זה אחרת.
לגבי השאלה השניה, אני לא חושב שזה נכנס תחת שימוש מותר, אבל זה יצטרך להבחן בכל מקרה לגופו.
אני מקדם אתרים בתחילת דרכי ומזמין תכנים מכותבי תוכן רבים. ידוע שכותבי תוכן הם משכתבים כתבות מכיוון שזאת התמחות שלהם לכתוב תכנים בכל נושא. בדרך כלל זה מה שהם אומרים שהם יכולים לכתוב תכנים על כל דבר.
אז ברור מאליו שהם מחפשים באינטרנט מידע ומשכתבים אותה.
האם אני בתור בעל האתר מסכן את עצמי בהזמנת תוכן מגורמים חיצוניים ואיך אני יכול להגן על עצמי מעתקות או שכתובים?
:
אבי,
כבעל אתר עלייך לנקוט באמצעים סבירים לבדוק כי מאמרים אשר מגיעים אלייך ומתפרסמים הינם נקיים מהפרות זכויות יוצרים (יש לכך חריגים, אבל כאן לא המקום). ההמלצה שלי, היא שאם אתה חושד במשהו, עלייך קודם כל לקבל התחייבות שהמאמר מקורי, וגם לקבל התחייבות שתחייב את מי שכתב את המאמר לפצות אותך בכל מקרה שיפתחו נגדך בהליכים.
קודם כל תודה! מאמר מצוין
יש לי אתר קטן שמוכר מוצרים. אתר מסחר אלקטרוני, עוד לא התחלתי לפרסם אותו אבל בנתיים מכין את הקרקע ומכניס מוצרים לאתר.
הבעיה היא, שאני משתמש בתיאורי המוצר שכתובים על קופסאות של אותם המוצרים שסופק לי ע"י היבואן.
1) האם זה הפרת זכויות אם אני מפרסם תיאור המוצר המקורי?
2) לפעמים אני מעתיק תיאור של 2 שורות מאתרים אחרים, משנה אותם קצת וזהו. האם זה גם בעייתי?
כי בגדול קשה מאוד לתאר מוצרים אותם אני מוכר מעבר שורה או שניים. כי מה כבר אפשר לתאר על בובה או דובי.
מאמר מצוין. תודה!
מייקל,
אם אתה לא מקבל רשות מבעל הזכויות, אסור לך, נקודה.
לגבי תיאור של שתי שורות: כל מקרה לגופו, אבל זה נשמע כמו "לא".
תודה, מידע שימושי מאוד.
מאמר מעולה רק חבל שאצלנו בארץ אין מושג על הדברים האלה ואנשים מעתיקים יום יום והכי יפה עוד מתגאים בזה " מה מי יקנה תמונה מה אני פראייר יש בגוגל בחינם "
מקווה שיהיו עוד מאמרים כאלה בכדי שאנשים יבינו את החומרה ולא רק שמגיעה התביעה!
בעיקרון אפשר תמיד להעתיק מידי פעם, ולכתוב באיזשהוא מקום בדף, שבעלי זכויות יוצרים מוזמנים לשלוח פניה והתוכן יוסר.
זה אפשרות שאמורה להגן על בעלי האתר לא?
(עד כמה שידוע לי יש זמן מסוים מרגע הפנייה שצריכים להסיר ורק אחרי זה אפשר להגיש תביעה על הפרת זכויות..)
יוסי שלום,
כמובן שאני חושב שיהונתן תענה לך בהזדמנות על זה, אבל לדעתי וזו דעתי האישית כי אני לא עורך דין, אתה לא יכול לעתיק ואז לאפשר לבעל היצירה להגיש בקשה להסרה וזה בתנאי שבעל היצירה יגלה וימצא את התוכן המועתק.
נשמע כמו תירוץ שלא ניראה שזה יתקבל בבית משפט.
קודם כל, תודה על האתר המעניין.
אז ככה אני לא מדבר על העתקה בוטה של תכנים שהושקעו בהם הרבה מאמץ, או כתבים שיש ביניהם מלחמה מסחרית אז כל העתקה תחשב עילה לתביעה.
אני למשל כתבתי סיקור קטן בכמה דקות, וראיתי את זה אחרי כמה דקות באיזשהוא בלוג.. מבחינתי אין לי עם זה שום בעיה.. זה סתם סיקור חד פעמי.. ושכמה שיותר יהנו.
אז אני חושב שיש דברים שאתה אומר לעצמך לא כזה נורא אם אני יעתיק אותם, ועל הצד שזה כן כזה נורא.. אז אני מבקש מבעל הזכיות להגיש בקשה..
יוסי (הראשון),
אם זו הפרקטיקה שאתה נוהג בה, שיהיה לך בהצלחה. אני מקווה שיש לך אסמכתא בחוק עבורה, ואם יש לך אשמח לראות אחת.
הטענה שלך כאילו אפשר לפרסם תוכן עד לקבלת אזהרה עליו היא ממש לא נכונה. יש חריג כזה, שמאפשר פרסום תוכן על ידי אתרי תוכן גולשים, ואך ורק כאשר מי שמפרסם את התוכן הוא לא בעל האתר, ומותנה בהתקיימות של עוד כמה תנאים; מציע שתקרא עוד קצת על זה בבלוג שלי.
תודה יהונתן
אני אישית לא מעתיק, בטח שלא פוסט שלם, בעיקר כדי לשמור על הכבוד של האתר.
מה שכן יצא לי לראות בכמה אתרים סוג של ניסוח כזה – "זמר/יוצר, אם נתקלת בהפרת זכויות יוצרים באתרינו,
אנא פנה אלינו באימייל …. והעניין יטופל בהקדם."
או משהו בסגנון הזה.
אני מבין מזה שיש להם איזה שהוא עניין בזה וזה לא מיותר…
ולגבי מה שאמרתי שיש זמן להסיר, אז באמת מדובר בפורום שבעל הפורום אמר לי שהוא מוגן חוקית ברגע שהוא כותב את זה, והוא מסיר תוך זמן מסויים.
יוסי,
לדעתי לבעל הפורום אין הרבה שליטה על מה שהגולשים כותבים, הרי הוא לא יודע אם הגולש פירסם משהו מקורי שלו או העתיק ממקום אחר.
לכן הוא רשם את המשפט הזה שאם מישהו יתקל בהפרת זכויות יוצרים אז שידווח ויסירו את זה מיידית.
אם כבר נכנסו לנקודה הזו, לדעתי זה סתם כיסוי תחת, הרי מנהלי האתרים האלו מקטלגים את החומרים בעצמם לפי קטגוריות, אז להגיד שהם לא יודעים שהם מתעסקים עם חומרים מועתקים, זו טענה שכל מאוד לסתור אותה.
כתבתי על זה פוסט בבלוג המשחקים שלי , אני חושב שהוא עדיין רלוונטי – http://blog.n00b.co.il/?p=198
ממה שקראתי במאמר שלך, אתה יותר מתייחס להורדות הלא חוקיות.
עם זה אני מסכים איתך, אבל אני מדבר איתך על זה שסתם לדוגמא גולש העתיק מאמר או חלק ממאמר מהאתר ynet ושיכתב אותו ופירסם בפורום, האם בעל האתר יודע להגיד אם זה משהו מקורי של הגולש או העתקה ? גם אם יש מנהלים לכל קטגוריה בפורום, בלתי אפשר לפקח על מה שהגולשים כותבים, הם הרי לא יתחילו לחפש בכל האינטרנט את המקור שממנו העתיקו את המאמר נכון ?
אנדרי,
לגבי פורומים, אתה מדבר על תוכן גולשים.זה משהו אחר.
מאמר מעניין ומועיל.
השאלה היא כיצד ניתן לזהות חומר מועתק ומקורי באותו התחום.
נאמר ששני בעלי מקצוע כותבים על אותה בעיה, למשל שני מעסים על כאבי גב, הסיבות והטיפול.
סביר להניח שיהיה דמיון מסוים.
איך ניתן להוכיח לכאן או לכאן מקוריות או העתקה?
תודה
גיא הרדוף
גיא הרדוף, מה שלומך ?
ניתן להוכיח די בקלות. קרה לי . פשוט צריך להראות מי פרסם קודם לכן ולפעמים גם התוכן המקצועי והאיכותי מדבר בפני עצמו לעומת תוכן מועתק ומשוכתב.
יורם פרקט
גם באתרי חדשות,רכילויות הכותבים והעיתונאים כל הזמן משכתבים ידיעות מאחד לשני.
גם כתוב מאמרים משכתבים ידיעות מאחד לשני.
גם אם אתה יודע ששחכתבו ממך תוכן, אין אתה יכול להוכיח דבר כזה? זה בלתי אפשרי.
לאף אחד אין בעלות על מידע או ידע.
מבלבד מקרים חריגים שיש בעלות על מידע מסויים.
אני אוהב את המאמרים שלך אבל זה הגיוני הנושא של השכתוב.
כל הכבוד !!
זה באמת מרגיז מאד שפתאום אתה רואה צילום של עבודה שעשית מתפרסמת באתר של מישהו אחר או מאמר פרי עיטך שכתבת מהידע שלך מופיע באותה גברת בשינוי אדרת אצל אחר.
האינטרנט אינו הפקר.
יישר כח
יורם פרקט
http://yoramparcet.webix.me
שטויות במיץ…
הרבה מאוד מאמרים דומים אחד לשני שזה על אותו נושא…
אני גולש בהרבה אתרים מכל נושא שהוא
הרבה מאוד דומים גם ברעיון וגם בכתיבה
אם זה היה כמו בצורה שמוקצנת בכתבה שלך אז אני בטוח שכל הרשת כולה הייתה מדוללת מיוצרים ומפיקי עניין
אוייי לנו להסתבך מרצון שלנו לחשוף ידע ותכנים..
אני לומד כרגע תכנות וכותב הרבה מאמרים בנושא
אני יכול לומר לך שהם מאוד דומים להרבה מאוד מאמרים אחרים אפילו שמילה אחת לא מעותקת
בכלל מרגיז כל הקטע הזה נותן לגטימציה לטרולי רשת לחכות לנותני התוכן בפינה ולהוציא תיק נגדם
לפי דעתי זה נעשה לא ריאלי בכלל וזה רק יוביל להמון בלגאן.
ועכשיו לשאלתי..
נניח ואני רוצה לעשות סקר על שוקולד עלית…
אני לוקח תמונה מהאתר של אוסם, נותן קישור לאוסם, ושואל את שאלת הסקר?
זה גם בא בגדר איסור ?
דניאל,
בלטינית אומרים dura lex, sed lex.
אם לא קיבלת רשות להשתמש בתמונה, והשימוש לא נופל בגדר שימוש הוגן (נניח, ביקורת על התמונה או הצגה של שגיאות), אז אין לך רשות להשתמש בתמונה, ואז אתה מפר זכויות יותרים.
תודה על המאמר
אני עוסק הרבה מאוד בתחום הזה כיוון שכל העסק שלי – צילום הדרכות של ריקודי עם, ואני למעשה משתמש במוסיקה מוקלטת מתקליטים.
אני מקפיד על דיווח ותשלום לאקו"ם וכן לפדרציות לתקליטים עם הסכם מיוחד שיש לי עם חברות תקליטים.
את הצילומים שלי, לצערי, מעתיקים רבים, מעלים אותם ליוטיוב ולפיסבוק ובקיצור "חוגגים" עלי.
האם יש לי אפשרות למנוע זאת?
שלום ירון מישל,
למנוע, לא – להגן על זכויותך כן.
כל מה שניתן לצפיה ולשמיע באינטרנט או בכל מדיה אחרת, ניתנת לעתקה.
השאלה לאיך אתה יכול להגן על הזכויות אותן אתה מחזיק ביצירות אלו, צריך להפנות ליהונתן קלינגר.
פנה אליו בפרטים המופיעים לך באתר הרשמי שלו לקבלת ייעוץ.
http://www.jonathanklinger.com/צור-קשר/
מה לגבי הליך גישור במקרים כאלו?